ההשלכות התרבותיות של קוואנוס מול פורד

כשישבתי ליד שולחני, התבוננתי בזרם החי של מה שעשוי לרדת בהיסטוריה כגדול ביותר. הוא אמר שהיא אמרה סיפור בכל הזמנים, קיבלתי את התחושה הכי טובעת בבטן. יכולתי להרגיש את זה. כמעט כמו הייתה הפרעה בכוח. ידעתי שבאותו הרגע האנשים שהתכוונו לשנות את התרבות בדרך קטנה כלשהי, עשו זאת בדרכים שאני עדיין לא חושב שהם ממש הולכים. משהו התגבש בקרב האנשים שצפו כמו שהיה בי.

בעוד שכמה אנשים עשויים לחשוב שהם מחליטים אם להאמין לאישה או לגבר, מה שהם באמת מחליטים היה אם הדורות הבאים יוכלו להתבגר או לא, וכמה יהיה צורך לגנות אותם. בלי קשר למה שאתה עשוי להאמין שבאמת אין שום ראיות לצדה של כריסטין בלייסי פורד מלבד דברה. היא עשויה באמת להאמין בכל סיב היותה שברט קוואנו הוא זה שעשה אותה, אבל עלינו לשאול את עצמנו משהו חשוב יותר. מה יכול מישהו לחשוב שהוא זוכר עליך בעוד 35 שנה?

אם כל מה שצריך כדי לגנות מישהו בעידן המודרני הוא זיכרון מעונן, אז איש אינו בטוח. אנו מתגאים בעידן זה עם חשיבה קדימה, ורואים את עצמנו בקשר יותר עם מדע. ובכל זאת, מה שצפיתי אתמול היה אספסוף לינץ 'מודרני ללא פיסת עדויות מאששות מלבד רגשותיו של אדם שלא הצליח אפילו לזכור את המקום בו התרחש הפשע לכאורה. זה אולי נראה אכזרי לומר זאת, אבל אני לא יכול להיות בסדר עם השמדת כל חייו של גבר רק בגלל שאישה מרגישה רגשית כאילו קרה לה משהו והפנתה אצבע אל האדם שהיא חושבת שהיא זוכרת.

לאיזה עולם אנו מתנוונים, כאשר יום אחד בני הנוער של היום יצטרכו להסביר את הניואנסים של הבדיחות הפנימיות שלהם בפני מעסיק בן 30 שנים משונות מעכשיו? אתמול צפיתי בברט קבאנוש צריך להסביר את הסופרים היושבים את הכתבים הרבים שהתפרשו בטעות בספר השנה שלו. מעולם לא חשבתי שאראה שגבר צריך להסביר בדיחות מפליצות או מונח חיבה תמים לחלוטין לחברתי מילדות. אני לא יודע באיזה עולם חיים העיתונאים האלה, אבל בפעם האחרונה שבדקתי את המילה "Alumnus" לא הייתה אף מילת קוד סודית לילדה שהועברה מינית. בפעם האחרונה שבדקתי, לא כל נער שנאשם בשתיית קטינים הוא אוטומטית ניסיון אנס.

אם תקן הראיות הדרוש כדי למנוע מאדם לכהן כשופט בית משפט עליון, הוא אצבע מחודדת, אזי כולנו נידונים. זיכרונות אנושיים אינם כמו הקלטת וידיאו. הם ניתנים לכושר ויכולים להשתנות באמצעות השפעה. עדות עדות היא בדרך כלל הסטנדרט הנמוך ביותר של ראיות מכיוון שהאדם הממוצע הוא עד נורא שאינו יכול אפילו לזכור פרטים בסיסיים על פשע. עם זאת, אנו צפויים לקבל סטנדרט של ראיות שהוא אפילו נמוך מהממוצע, מכיוון שאישה כועסת ובוכה.

אני לא מאמין לרגע שמישהו שקורא את זה יקבל את סטנדרט הראיות שהוצג בדיון זה אם היה מואשם בנם, בעלם, אחיהם, חברם או החבר שלהם. אני לא חושב שמישהו מכם היה ללא סיבה לנקוט בצד של המאשים באמונה עיוורת כאשר היית יודע את אופיו של הנאשם כטוב, או שיש יותר מספק ספק. אני באמת מקווה שהמבצעים בקרקס התקשורתי הזה אכן רודפים תיק בית משפט, כי אני חושב שהוא ייגרם נזק בלתי הפיך מתמשך לתנועת #metoo ההרסנית שבלב זה.

אם ממשלת ארצות הברית של אמריקה פועלת באופן קבוע כמו האבסורדים שהייתי עד אליהם אתמול, אני חושש שאין לנו הרבה זמן כמדינה מאוחדת. מכיוון שמה שצפיתי בו היה שינוי דו קוטבי בין דמוקרטים שנשאו נאומים חסרי סבל על כך שגברת פורד היא אמיצה, לבין עורכת דין שכירה של רפובליקנים שמנסה להתדפק בה כדי לשאול שאלות רלוונטיות. התבוננתי בדמוקרטים ללא הרף מעלות מאותת כאילו הם המובילים באופרת סבון ביום, ואז העמיד פנים שהם לא מבינים את מושג השתייה מבלי להשתכר שיכור. התבוננתי בהם מתיימרים שאינם יודעים את משמעות המילים ומתנהגים כאילו לשופט קוואנו הייתה הסמכות לקרוא לחקירה של ה- FBI.

יכול להיות שאני מוטה בזה, אבל אני מסכים עם דבריהם של לינדסי גרהאם והשופט קוואנו. מה שצפיתי אתמול היה בושה מוחלטת ומבוכה לאומית. זה היה בהחלט דבר שניתן היה לטפל בו בטקט, בשיקול דעת, ובחקירה יסודית נוספת. לרוע המזל עבור כל מי שצופה, אנו כבר לא חיים בתקופת שיקול דעת, כבוד או אפילו הליך הוגן. שמנו את כל זה במרדף אחר מפלגות מדיניות שמנסות להשמיד זו את זו. שכחנו מזכויות אדם וכבוד אנושי. הקריבנו את זה לפני זמן רב במרדף אחר מיקום הבלתי יודע שובע.

אני לא חושב שאזרחים רגילים המצטיינים אתמול אצל ד"ר פורד מבינים מה הם עשו. אני חושב שהם מאמינים שהם פשוט עמדו על כל הנשים, והם יכולים להאמין למה שהם רוצים להאמין, אבל אני לא חושב שהם מבינים מה באמת מונח כאן על כף המאזניים. הם ככל הנראה חושבים שאם קבוונה יתקבל שזה רק מאשש עוד יותר את אמונותיהם, אך במציאות הם פשוט בוחרים באיזה מגוון נפטרים הם רוצים לתנועת #metoo. אולי הם לא ראו את מה שראיתי אתמול, אבל אם הם היו מבינים שאין להם שום ניצחון משמעותי בטווח הרחוק.

רק צפיתי באדם שפועל בהופעות הבכירות, שהיה בעל המוניטין שלו ושל משפחתו, שנהרס על ידי זרים במהלך שבוע. צפיתי באיש הזה נלחם על קור רוח ומגן על עצמו באגרסיביות. אם איש זה לא יאושר כשופט בית משפט עליון, אני באמת חושש לאנשי תנועת #metoo, מכיוון שמדובר באדם שסביר להניח שיהיה מחויב להשמיד את המטרה שלך בקפדנות. מדובר באדם רב עוצמה אינטליגנטי שיחזור לשום דבר. הם לקחו את כל מה שיש לו, והוא מלא ריגושים. אם אתה חושב שהאיש הזה הולך להיעלם לחלוטין מהמפה, אתה הזוי. אתה תיתן לגבר בעל תושייה חכמה זמן אינסופי, וזה סיכוי מסוכן. אני לא יודע אם זה יהיה הרס ציבורי או סכין שקטה מאחור, אבל האיש הזה יתפור את זרעי ההרס שלהם ללא קשר להחלטה.

אם Kavanaugh לא אושר, תנועת #metoo תנצח בקרב אך בסופו של דבר הם יפסידו במלחמה. הם יאבדו מכיוון שכל אדם שצפה בשימוע ההוא יודע עמוק בפנים שאם זה סטנדרט הראיות לתרבות ומי שמפנה את מותג הצדק החברתי המשמר שלהם, זה רק עניין של זמן עד שתצביע עליהם האצבע. זה באמת מפחיד אותי לחשוב על הפיגוע התרבותי שבא עבורם ללא קשר להחלטה. לעתים קרובות אנשים כבדים עם שינוי תרבותי. בני אדם אינם פועלים בחצי מדדים בכל הקשור לתרבות, וההתהפכות החברתית שתידרש להמלחת האדמה וטיהור המדינה הזו של צדק חברתי תהיה כוח שיש לחשב איתו.

אני באמת מרגיש איום ונורא לגבי מה שמתרחש כאן בהכרח וכל זה מרגיש בלתי נמנע. מפוחדת כמוני, אני חושש מהחלופה יותר. אני לא רוצה לחיות בעולם שבו כולם חוששים לחיות ולדבר עם אחרים. אני לא רוצה לחיות בעולם שבו אנשים מפחדים להעניק לילדיהם ילדות כי הם עשויים לגנות אותם מאוחר יותר. אני לא רוצה לחיות בעולם שבו אני כל הזמן צריך לדאוג אם איזו אישה הולכת להאשים שווא נגד הגברים בחיי. אני רוצה לחיות בעולם בו אנו מקיימים הליך הוגן וחזקת החפות.

נכשלנו כמדינה כאן, אך עדיין יש זמן לתקן זאת. יש עדיין זמן להמשיך במשהו גדול יותר מאשר אם אתה שונא את דונלד טראמפ או לא. אולי לא שמת לב לזה, אבל אתמול המפלגה הרפובליקנית המחולקת בדרך כלל התאחדה בגלל האירוע הזה. הם נאבקים זה בזה כבר שנים אבל עכשיו כולם טובים ומעוצבים בצד שמאל בצורה שלא היו לפני כן. האנשים שבחרו בהם משתינים. כולם מאוחדים כעת ומונעים בצורה שלא היו לפני כן. אם השמאל לא רודף את מושג התהליך ההגיוני והשכל הישר אז גורלם נחרץ. הם לא הציתו כוונה אש מתחת לימין, ואם המפלגה הדמוקרטית לא תנוע קצת ימינה ומתעשתת, הם גמורים.

עדיין יש זמן לרדת מהרכבת הזו של #BelieveWomen. יש עדיין זמן להודות שנשים הן בני אדם כמו כולם, ושאינן פטורות מהצורך לספק ראיות נאותות לפשע לפני שהורסות את חייו של מישהו. עדיין יש זמן לקיים את החוק ולשמור על חזקת החפות. יש עדיין זמן להתנהג כאילו יש לנו קצת שכל, וכבוד הדדי. אבל אם לא, אז הסערה הזו שאני רואה באופק אינה ניתנת לעצירה, וזה לא משנה אם מי אשם ומי חף מפשע. כל מה שיהיה חשוב זה מי נשאר.